top of page
דרך ההעתקה, ההכפלה, השימור, ההנצחה והארגון מחדש לילך יוצרת בתערוכה מעין ארכיון אישי של המרחב העירוני; מרחב "כתוב" של אותם שיירים שזכו לחיי נצח בחומר הנחשב אצילי. כאשר היא אוספת את שיירי הטבע העירוני ומשמרת אותם בתהליכי יציקה וטבילה בפורצלן, היא מסמנת את מקטע הרחובות בשכונתה כמרחב שלה, משמרת אותו ומארגנת אותו מחדש בחלל התצוגה כחלל חדש מומצא הנשען על תוצריו של המרחב העירוני שבו היא מתנהלת ביומיום. ניכוס המרחב העירוני ותוצריו לעצמה הופך אותו למרחב משלה, פרי דמיונה ובבעלותה המלאה. בד בבד היא קוראת לעוברים ושבים לשים לב לשיירים המשוכפלים הללו, לראות את יופיים וקסמם ולבחון איך ארגונם מחדש בצורות שונות במרחב הגלריה מייצר קסם בין מציאות לבדָיה.
bottom of page
























